רפואה סינית

רפואה סינית

הרפואה הסינית שהעולם המודרני מוקיר כל כך, לומד אותה, לומד ממנה ומשתמש בה ככלי עזר לרפואה המערבית, נוצרה בשנת 221 לפני הספירה. כלומר מדובר באלפי שנים שבה היא הועברה מאב לבן ובמהלך הזמן היא הועלתה על הכתב. המהפכה הקומוניסטית החזירה את הגלגל לאחור, ספרי הרפואה הסינית נשרפו ולא הותר להשתמש ברפואה זו. למזלנו החומר לא אבד ובשנות ה70 פרצה הרפואה הסינית למערב בכל תפארתה והדרה. עקרונותיה שלא נודעו בעולם “המתקדם”  שינו אט אט את כל תפישת הריפוי וההחלמה.

הרפואה הסינית בשונה מהרפואה המערבית היא רפואה מונעת. תפישתה מתקדמת ביותר משום שהרעיון המניע אותה שהולך וצובר תאוצה הוא: תפקידו של הרופא אינו לטפל בחולים אלא בבריאים. הזמן הנכון ללכת לרופא על פי הרפואה הסינית היא כשאנחנו בריאים. הרופא הוא בעצם מורה דרך שאמור לתת לאנשים “הבריאים” הבאים אליו, את הידע וההכוונה כיצד לחיות חיים בריאים ומאוזנים, להאריך חיים ולא להזדקק לשירותיו. רופא שמישהו מלקוחותיו הבריאים חלה, כשל בתפקידו ולכן הוא לא יגבה ממנו כסף תמורת הריפוי. הרפואה הסינית הביאה לעולם המודרני את התפישה ההוליסטית המתקדמת של הקשר בין בריאות הנפש ובריאות הגוף, הקשר בין האוכל שנכנס לגופנו לבריאותנו והקשר בין חוקי הטבע לבריאותנו. הבנה של תהליכי הטבע תסייע לנו להאריך ימים ובצורה איכותית. שיטות תחזוקה וריפוי רבות לרפואה הסינית כגון: דיקור סיני, שיאצו, טווינא, מוקסה, כוסות רוח וצמחי מרפא. השיטה מותאמת ללקוח ובעצם כל השיטות משלימות זו את זו. 12 מסלולי אנרגיה יש לנו בגוף הקרויים: מרדיאנים והמייצגים 12 איברים חיונים בגוף: ריאות, כליות, לב, מעי גס ועוד.  על המרידיאנים ממוקמות נקודות דיקור.

על הנקודות הללו עובדים בשיטות הדיקור, השיאצו והטווינא.